בזמן שיא של פחות משבועיים, ארגנו מומחי התובלה של דה.בה שנקר, העברה של שני קרונות רחוב משינזאהונג, סין, לטורקיה. שני הקרונות יוצרו ע"י חברת סי.אנ.אר טאנגשאן רכבות ומשקל כל אחד מהם עמד על 77 טון ואורך של כל אחד הוא 19.8 מ'. בגלל לוח הזמנים הקצר ניתן היה להעביר את הקרונות בדרך האוויר בלבד, מה שבדרך כלל מחייב הכנות הנמשכות חודשיים.

אולם מומחי החברה הצליחו לקצר את משך הזמן לשבועיים בלבד לכל התהליך של תכנון הפעולה וביצועה. הקרונות הוטסו במטוס אנטונוב איי.אנ 225, מטוס המטען הגדול בעולם והיחיד מסוגו. זו היתה הפעם הראשונה שמטוס מדגם זה נשא קרונות רכבת. הקרונות הובלו במשאיות ממתקן הייצור לשדה התעופה ובאופן דומה משדה התעופה למתקן של הלקוח הטורקי. המטוס לצורך ההטסה נחכר באמצעות קארפלס פלייט, חברה בת של דה.בה שנקר לתובלה אווירית.

שר הכלכלה, נפתלי בנט, קיים דיון עם נציגי ארגוני המעסיקים בנושא דמי הטיפול, שחלקם גובים מהמעסיקים במשק. בדיון שקיים בלשכתו בירושלים, הבהיר השר בנט, שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך, מכיוון שדמי טיפול מהווים נטל כלכלי, שאינו מוצדק, על רבים מהמעסיקים במשק. השר בנט הוסיף, כי דמי הטיפול הפכו להיות נטל על עשיית עסקים והפרקטיקה שבה עסק מקבל הודעת חיוב מארגון, שאין לו שום מגע איתו, והוא אינו חבר בו, הדורשת ממנו לשלם סכומים לא מבוטלים ואף רטרואקטיביים - חייבת להיפסק. מעסיקים קטנים ובינוניים מרבים להתלונן במשרד הכלכלה על דמי הטיפול, המהווים נטל שאינו מוצדק והיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה.



מעסיקים רבים רואים בדמי הטיפול מס ולא תשלום בעבורו הם מקבלים תמורה מוחשית, או שרות כלשהו ע"י הארגון הגובה את דמי הטיפול. עפ"י חוק הסכמים קיבוציים ותקנות שהותקנו לפיו, ארגון מעסיקים, שהוא בעל הסכם קיבוצי כללי שהורחב בצו הרחבה ע"י שר הכלכלה, יכול לגבות ממעסיקים באותו ענף, דמי טיפול בגובה של עד מחצית מדמי החבר או 0.5% משכר העבודה הכולל שמשלם המעסיק לעובדיו (לפי הנמוך מהשניים). אפשרות גביה כזו ע"י ארגוני המעסיקים היא ייחודית למדינת ישראל. שיעור דמי הטיפול יכול להגיע, עבור מעסיקים קטנים, לאלפי שקלים בשנה ולגבי מעסיקים בינוניים וגדולים לעשרות אלפים או למאות אלפים בשנה. השר בנט הודיע לנציגי ארגוני המעסיקים כי יקבל החלטה בנושא בתקופה הקרובה.

שלד האוניה BN 169 שיוצר במספנות דייהו בדרום קוריאה, עבור חברת נורת' סי שיפינג, הגיע לאחרונה בגרירה למספנות ברגן שבנורבגיה, לשם השלמת העבודות עליו. כשתושלם בנייתה, מיועדת האוניה להפעלה בסקטור האנרגיה. אורכו של כלי שיט מתקדם זה הוא 142 מ' רוחבו 27 מ' והוא יכול לשאת 120 אנשים

הספינה תמותקן בציוד המתקדם והעדכני ביותר והיא תשמש ככלי עבודה לעבודות תת ימיות בים הצפוני. הספינה פותחה בשיתוף פעולה הדוק בין קבוצת ברגן ללקוח הסופי. האוניה תצויד, בין השאר, במערכת מיקום מתקדמת מדגם DP3 ומנוף לשימוש ימי המסוגל להרים משקל של עד 400 טון. בנוסף, לספינה יש מנוף ימי עם יכולת הנפה של עד 50 טון. על האוניה יותקן גם ציוד שיוכל לפעול בעומק של עד 3,000 מ'.

בשנת 2013 חלה ירידה משמעותית של 20 אחוזים בהיצע המשרות בתחום החומרה לעומת השנה שקדמה לה, כך עולה מסקירה שנתית שערכה חברת ההשמה להייטק Jobinfo. מומחי החברה מסבירים את הירידה בהיצע המשרות כנובעת ממגמת סגירת והתמזגות חברות החומרה הנמשכת מאז2011. מגמה זו גרמה לירידה משמעותית בביקושים לעובדים, שכן גם כאשר היו משרות פנויות הן אוישו מיידית על ידי מפוטרי הענף - כך שלא נפתחו משרות חדשות. מהסקירה ניתן לראות בנוסף מגמה בולטת של גיוס אנשי תוכנה בקרב חברות החומרה והסמיקונדוקטור, כמקבילה לירידה בגיוס אנשי החומרה גרידא.

הביקושים הגוברים לאנשי התוכנה מוסברים בכך שבמסגרת ההתאמות לשוק, חברות החומרה מבצעות מעבר לכיוון פיתוח פתרונות לשיפור ביצועי הסלולר והמצלמות הדיגיטליות המובנות בטלפונים החכמים ואף מתפתחות לכיוון של תלת מימד ושילוב חיישנים בתעשיית הרכב. לדברי מומחי Jobinfo, למרות מגמת הביקוש הגוברת לאנשי תוכנה, חברות החומרה נתקלות בקשיים בגיוס מועמדים אלה, שכן הם מחוזרים מאוד ע"י חברות תוכנה ואינטרנט ולרוב מעדיפים ללכת לחברה שליבת המוצר שלה הוא בתחום התוכנה בהשוואה לחברות חומרה, שם פיתוח התוכנה משני למוצר הליבה. בניתוח השוואתי בין רבעון שלישי ורבעון רביעי של 2013 בסרגל מדד הביקושים של Jobinfo, ניתן לראות בבירור את המגמה בתחום החומרה כאשר בכל התפקידים יש ירידה בביקוש (ירידה במספר המשרות הפתוחות) מצד החברות ובחלקם עליה ברורה במספר הפונים (חלקם אנשי חומרה שפוטרו מעבודתם הקודמת).

נמל אנור, בחוף המזרחי של הודו מתכנן להפוך לנמל מס. 1 במדינה לייצוא כלי רכב, כך מסר מנהל הפעולות בנמל, סאנג'איי קומאר. לפי קומאר הנמל מקווה לטפל ב-300-250 אלף כלי רכב בשנה כבר בשנת 2015, מה שיחייב את הכפלת קיבולת כלי הרכב בנמל. בשנת הכספים 2013-2012 יוצאו דרך הנמל 145 אלף כלי רכב ובשנת הכספים הנוכחית צפוי ייצוא של 200-175 אלף יחידות.

ניסאן התחייבה לעבוד עם הנמל באופן מאסיבי כבר בשנה שעברה וכעת הצטרפו אליה גם פורד והונדה. הונדה למשל מוכנה לייצא מנמל זה מכוניות המיוצרות בצפון הודו לדרום אפריקה. בעבר השתמשה הונדה בשירותי הנמל של מומבאיי במערב הודו. הונדה העדיפה לעשות זאת למרות שהמעבר הכפיל את המרחק שעליה להוביל את המכוניות מהמפעל לנמל ל-2,200 ק"מ. לדברי הונדה הנמל באנור אטרקטיבי יותר עבורה, מאחר שהמתקנים בו יעילים יותר מאשר אצל המתחרים.

במסגרת הידוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל להודו, נועדו בירושלים משלחת בראשות מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה ההודי, עם צוות עבודה המשותף למשרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד החוץ. מטרת הדיונים היא להקים קרן שתפעל בנושאי תעשייה וטכנולוגיה בהיקף של כ-10 מיליון דולר לחמש שנים. צוותים מקצועיים דנים בנוסף על הקמת קרן משותפת גדולה יותר, בהיקף של כ-40 מיליון דולר, שתקדם שיתופי פעולה בין חברות ישראליות להודיות ופיתוח טכנולוגיות.

הקרן תסייע לחברות ישראליות להשתתף במיזמי ענק שיובלו על ידי הממשל ההודי, תפתח עבודה משותפת של חברות ישראליות והודיות לביצוע פרויקטים של מו"פ משותפים, ותפעל להתאמת מוצרים שפותחו בארץ לשוק ההודי. הקרן תתמקד במגוון נושאים, למשל - חקלאות, מים, אנרגיה, ICT ואירוספייס. המדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון: "גולת הכותרת של הקמת הקרן היא מיסוד כלי שעשוי לשמש פריצת דרך בסיוע ליזם ולתעשיין הישראלי בחדירה לשוק ההודי. השווקים המתעוררים נמצאים בראש סדר העדיפויות של לשכת המדען הראשי ושל הממשלה כולה, חדירה לשווקים אלו עשויה להביא את היזם הישראלי להזדמנויות עסקיות נרחבות".

אליסון, יצרניות מערכות התמסורת לכלי רכב, חנכה מתקן חדש להפצת חלקים בהולנד. מתקן זה מחליף מתקן ישן וקטן יותר ויאפשר לאליסון לספק שירותים ברמה גבוהה יותר ללקוחותיה. מהמתקן החדש יקבלו שירות לקוחות ברחבי אירופה, המזרח התיכון ואפריקה.

החברה לא חשפה את סכום הכסף שהושקע בהקמת המתקן החדש. המבנה משתרע על שטח של 3,200 מ"ר והוא ממוקם בסלידרכט, בקרבתם של מרכזי ייצור גדולים של משאיות ואוטובוסים. בכך המתקן יאפשר הפצת חלקים, התאמה של מוצרים ואימון של לקוחות בכל האזור, שיעשו באופן קל ונוח ככל האפשר.

בשנת 2013 נרשמה ירידה ביצוא וביבוא הסחורות (למעט יהלומים) מרוב ארצות הסחר. ארה"ב, הודו, הולנד וניגריה הינן הארצות בהן נרשמה עיקר הירידה ביצוא הסחורות (ללא יהלומים). ארה"ב, יפן, קפריסין, קוריאה הדרומית, מלטה, איטליה וגרמניה הינן הארצות בהן נרשמה עיקר הירידה ביבוא הסחורות (ללא יהלומים). במהלך תקופה זו נרשמה עלייה בעודף המסחרי (ללא יהלומים) עם ארצות הברית והעודף עמד על 10.8 מיליארד שקל לעומת 8.1 מיליארד שקל בשנת 2012. עיקר הארצות איתן נרשם עודף בסחר הסחורות (ללא יהלומים), פרט לארה"ב, הן הממלכה המאוחדת (בריטניה), מלזיה, רוסיה וברזיל.



הגירעון הגדול ביותר (ללא יהלומים) נרשם עם סין, גרמניה, שוויץ, איטליה קוריאה הדרומית ואירלנד. נרשמה גם ירידה של 28 אחוזים בגירעון המסחרי (ללא יהלומים) עם ארצות ה-OECD. בנוסף לכך נמשכה הירידה במשקל של היצוא לארה"ב (ללא יהלומים) מ-28 אחוזים ב-2010 ל-22 אחוזים ב-2013. נתוני המגמה בחודשים האחרונים (אוקטובר-דצמבר 2013) מצביעים על עלייה ביצוא לארצות הברית, לארצות האיחוד האירופי ולארצות אסיה ולעומת זאת ירידה ביבוא מארצות הברית, מארצות אסיה ומקבוצת יתר הארצות.