אירוע "חדשנות ישראלית" החל ב-2 באוקטובר במרכז המחקר הגרעיני CERN שבשווייץ. באירוע - שאורגן על ידי הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה בג'נבה בשיתוף מכון הייצוא, שגייס את החברות היוצאות לאירוע - ייטלו חלק 11 חברות ישראליות בהן התעשייה האווירית, אורבוטק, טאואר ג'אז (טאואר סמיקונדקטורס), טלקו סיסטמס, טידיקיי למדה, ועוד. באירוע, שנמשך שלושה ימים, החברות ישראליות שנבחרו להשתתף, יקבלו הזדמנות ייחודית לחשוף את הטכנולוגיה והמוצרים שלהן בפני חוקרי CERN, מדענים ומהנדסים.

בנוסף לביתני התצוגה, האירוע יכלול מפגשים עסקיים עם גורמים רלבנטיים בארגון, וכן סמינר רכש ייעודי עם נציגי הרכש של מכון המחקר. מרכז CERN הינו מרכז המחקר הגדול בעולם לחקר הפיזיקה, הכולל את מאיץ החלקיקים הגדול בעולם. התקציב השנתי לתפעול CERN הוא מעל למיליארד דולר, מתוכו כ-400 מיליון דולר מופנים לרכש חדש. מדינת ישראל הפכה לחברה-משקיפה בארגון בשנת 2011 ועל כן היא זכאית להשתתף בחלק מהמכרזים כבר כעת. לקראת סוף שנת 2013 ישראל תהפוך לחברה מלאה בארגון, דבר שיאפשר לה להתחרות בכל המכרזים השונים הקיימים ב-CERN.

יו"ר ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים וסגן נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז מר אמיר שני, הביע שביעות רצון מהחלטת גורמי הביטחון לפתוח את מעבר גלבוע לתנועת מכולות החל מה-1 לאוקטובר. כזכור, פעל הארגון רבות, בשיתוף עם ארגון ה-USAID לפתיחת המעבר. בתחילת השנה קיים הארגון בשיתוף פעולה עם נמל חיפה מפגש אשר כלל הרצאות בהן הביעו הדוברים תמיכה גורפת ברעיון אשר יקל משמעותית על הפעילות הכלכלית בצפון יהודה ושומרון. במפגש אשר התקיים בתחילת חודש ינואר השנה, לקחו חלק יו"ר ארגון הגג אמיר שני, מנכ"ל נמל חיפה מר מנדי זלצמן, יו"ר לשכת המסחר של ג'נין, יבואנים בכירים מצפון אזור יהודה ושומרון גורמי ממשל ישראלים - מכס, מנהל המעברים, משרד הביטחון ומשרד החוץ.

בסיומו סוכם כי ארגון סוכני המכס והמשלחים ימשיך להוביל את התהליך, עד לקבלת אישור סופי מהרשויות המוסמכות. המפגש נולד כתוצאה מסקרים של שורת ארגונים ביניהם איגוד לשכות המסחר הפלשתינאיות, הארגון האמריקאי USAID והקרן לשיתוף פעולה כלכלי, מהם עלה כי ניתן לחסוך סכומי כסף ניכרים, המסתכמים בעשרות מיליוני דולרים לשנה, במידה וניתן יהיה להעביר מכולות ביבוא דרך נמל חיפה למעבר גלבוע, בעיקר ליעדים כמו ג'נין וטול כרם. מיותר לציין כי מעבר הגבול גלבוע/ג'למה נפתח לתנועה ב-2010, אולם עד היום עוברים בו רק מטענים ממושטחים ובקר, זאת מכיוון שהוא אינו היה מצויד כראוי למעבר מכולות. לשם כך. לאחרונה הושלמה הצטיידות המעבר.

לגליזציה של קנביס והטלת מס עליו יניבו הכנסות בהיקף של כ-950 מיליון שקל בשנה, ויחסכו כ-700 מיליון שקל נוספים במשאבי אכיפה פלילית. כך עולה מנייר עמדה אשר מפרסם מכון ירושלים לחקר שווקים. לראשונה בישראל מפרסם המכון הערכה מפורטת של ההשפעה התקציבית של לגליזציה. כמו כן מציג המכון תוצאות סקר שבחן את עמדות הציבור ביחס לקנביס.

"למעלה מ-18 אלף תיקים פליליים נפתחים מדי שנה בגין עבירות הקשורות בקנביס, כ-70% מהם בגין החזקה לצריכה עצמית", אומר ירדן גזית, חוקר במכון ירושלים לחקר שווקים. "אכיפת איסור השימוש, הגידול והסחר בקנביס אחראית ל-5.2% מכלל התיקים הפליליים, 6.4% מכלל התיקים המגיעים להכרעה בבית משפט ו-5.4% מהאסירים הפליליים בישראל." מניתוח תקציב מערכת אכיפת החוק עולה, כי ביטול האכיפה תחסוך למערכת אכיפת החוק משאבים בהיקף של כ-700 מיליון שקל בשנה, אשר יוכלו להיות מופנים לאכיפת פשעים אחרים. על פי המכון, לפחות 275 אלף ישראלים בוגרים השתמשו במריחואנה בשנה האחרונה. המכון מעריך כי השוק מגלגל 2.5 מיליארד שקל בשנה ב"שחור". במכון חישבו כי הטלת מס על הקנביס בשיעור דומה לזה המוטל על סיגריות ואלכוהול תניב הכנסות בהיקף של כ-950 מיליון שקל בשנה.

נמשכת ההתאוששות בענף היהלומים - ביצוא וביבוא של גלם ומלוטש, בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2013. שמואל מרדכי המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה מציין כי תשעת החודשים הראשונים של שנת 2013 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מצביעים על עלייה ביצוא ויבוא של היהלומים המלוטשים וגולמיים בישראל. הענף משדר יציבות ואף גידול בביקושים בכל תחומי הפעילות. "על אף שמחירי הגלם עדיין יקרים מאוד, אני מאמין כי בקרוב נגיע למחיר סביר יותר".

יצוא יהלומים נטו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2013 הסתכם ב-4.659 מיליארד דולר, לעומת 4.287 מיליארד דולר של השנה שעברה. מתחילת השנה חלה עלייה של 8.7 אחוזים ביצוא יהלומים מלוטשים נטו, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יצוא יהלומים גולמיים נטו הסתכם בתקופה זו ב-2.243 מיליארד דולר, לעומת 2.068 מיליארד דולר בשנה שעברה, עלייה של 8.5 אחוזים. יבוא יהלומי גלם נטו בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-2.893 מיליארד דולר לעומת 2.645 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 9.4 אחוזים. יבוא של יהלומים מלוטשים נטו הסתכם ב-3.057 מיליארד דולר לעומת 3.086 מיליארד דולר בתקופה המקבילה של השנה שעברה, ירידה של 1.1 אחוזים.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, תומך בהקמת שני רציפי נמל חדשים וקורא לשרי האוצר והתחבורה שלא להסתפק בהקמת נמל אחד בלבד, ואפילו אם יהיו שיקולים תקציביים המתנגדים לכך. "הקמת שני נמלים חדשים, אחד בצפון ואחד בדרום, חיונית להשגת התכלית המרכזית של קיום תחרות אמת."

בפנייה ששיגר לין לשרים לקראת החלטתם על הקמת שני רציפי נמל חדשים או הקמת רציף אחד בלבד, מציין: "כדי להתמודד עם התפתחות סחר החוץ של ישראל יש צורך בהקמת נמלי ים חדשים", נושא זה כבר נותח ונבדק על ידי חברת נמלי ישראל, אגף הספנות במשרד התחבורה וגורמים אחרים הקשורים בסחר החוץ של ישראל, במישור קיבולת הנמלים הנחוצה וכן הצורך בהעמקתם." לדבריו, "אם יוקם נמל אחד בלבד, יהיה זה בדרום או בצפון, לא תושג אחת המטרות המרכזיות שהיא יצירת תחרות אמיתית על שירותי הנמלים. די להתבונן במה שהתרחש בתחום שירותי הטלפוניה מאז שהוחלט לפצל את פעילותה של בזק ולהציב אותה בפני תחרות. ההשפעה על הורדת רמת המחירים הייתה דרמתית."

קבוצת גרנות אמבר שידרגה את מערכות הנוכחות החכמה והשירות העצמי לעובדים ומנהלים של סינריון (Synerion). התשלובת החקלאית-תעשייתית הכוללת כ-20 מפעלים ותאגידים, פועלת בענפי משק שונים דוגמת: מימון, חקלאות, תעשייה, תשתיות, אנרגיה, מזון, נדל"ן, השמת עובדים, הדרכה, רכב, סיעוד וטכנולוגית המידע. אמבר היא חברת מזון לבעלי חיים בחקלאות, הגדולה בתחומה בארץ.

"כדי לפתח את ההון האנושי בכל רמות הארגון ולהפוך את ערכיו, כגון: מקצועיות, איכות, חדשנות, שירות, הוגנות ועוד, לתרבות ארגונית, היה צורך לרענן את תשתיות מערכות משאבי האנוש: שכר, תיק עובד ונוכחות, כך שיתמכו בערכי החברה ויהוו כלים ניהוליים תומכים לכל שדרת המנהלים", אומר ישראל דגאי, מנכ"ל אמבר. מערכת הנוכחות של סינריון, משמשת כתשתית לניהול נכון של כל מערכת התגמול של העובד ושל משאבי האנוש בחברה. בשלב הראשון, הוגדרו מחדש כל הסכמי הנוכחות והותאמו למציאות הארגונית, תוך התייחסות לרכיבים הנלווים, כגון: אופן חישוב חגים, נסיעות, משמרות, עבודת לילה וכד', הכול בהתאם למחלקה או הפעילות. המהלך השני שבוצע בארגון היה יישום והטמעה של מערכת השירות העצמי של סינריון לעובדים ומנהלים, ככלי ניהול לשיפור ביצועים. לדברי דגאי, סדרת המהלכים הצליחה להביא לשינוי בתרבות הארגונית.

חברת התעופה ויז איר שבבעלות של אנשי עסקים מקטאר והונגריה עומדת להתחיל את פעילותה עוד החודש מנמל התעופה החדש של דובאי, למרות קשיים של השקת חברת תעופה זולה מערב הסעודית, נאסאיר, שעמדה להתחיל לפעול בשיתוף פעולה עם ויז איר.

גיורגי אבראן, המנהל הכללי של ויז איר, אמר שאין שינויים לתוכנית החברה להתחיל לפעול למרות בעיות מסוימות עם החברה הסעודית. כאשר ויז איר תתחיל לפעול היא תהיה חברת התעופה הזולה האירופית הראשונה והיחידה הפועלת במזרח התיכון. אבראן אמר שהוא מאמין שזה הזמן הנכון להיכנס לשוק. בסוף אוקטובר אמורה להתחיל לפעול משדה התעופה החדש של דובאי גם חברת ג'זירה אירואייז, חברת תעופה זולה אף היא, הנמצאת בבעלות כוויתית.

מספנת סאמאר באיסטנבול, תורכיה, השלימה את הגוררת הראשונה בעולם המונעת בגז טבעי. הגוררת הוזמנה ע"י חברת נורווגית, בושקר אוג ברגינג. לגוררת שני מנועי רולס רויס ברגן המוזנים בגז טבעי נוזל, LNG. סאמאר בונה כעת גוררת נוספת זהה עבור אותו לקוח. שם הגוררת הראשונה הוא בורגוי והיא תכנס לשירות בחודש הבאה אחרי סדרה של ניסיונות ומבחנים ימיים. היא תופעל ע"י חברת הנפט הנורווגית הלאומית סטאטויל בטרמינל הגז קרסטו. חבילת ההנעה של רולס רויס כוללת מיכל גז ומערכת אספקה עם שני מדחסים חדשניים המבטיחים לגוררת יכולת תמרון מהירה ומיקום מדויק, החיוניים לפעולתה של גוררת.