המדינה אישרה קדיחה בים בלב שמורת טבע
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב דחתה את ההתנגדויות שהגישה החברה להגנת הטבע ואישרה את קידוחי הנפט "גבריאלה" בים, מול חופי הרצליה. לדברי החברה להגנת הטבע, הקידוח מתוכנן בלב ליבה של שמורת טבע ימית, שיש חשיבות לשמרה. נוצר מצב אבסורדי, שבו המדינה מצד אחד מקדמת שמורת טבע בשטח ומצד שני מאשרת שם קידוחים".

בהתנגדות שהוגשה בתאריך 26.12.12 נכתב: "במשך שנים רבות היה הים אזור בלתי מטופל, רשויות המדינה לא ידעו מה יש בו, ומה התועלות שיכולות לצמוח מכך. שמורת פולג המוצעת, שבה מתוכנן הקידוח, היא אחת מארבע שמורות מייצגות המוצעות לתחום הים התיכון הישראלי". כאמור, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב דחתה את ההתנגדויות שהוגשו לקידוחי הנפט. 

מפקד עופות המים הארצי  
בתאריך 18.1 התקיים מפקד עופות המים החורפיים הנערך בישראל כבר 45 שנה. מדי שנה מקיימת רשות הטבע והגנים את המפקד - ובכך מצטרפת למדינות רבות בעולם אשר מקיימות את הספירה בתאריך זה. למפקד קודמות מספר השתלמויות, שנועדו להעלות את יכולתם של פקחים וצפרים מתנדבים להתמודד עם זיהוי עופות מים, ובמהלך סוף השבוע שבו הוא נערך נאסר הציד בקרבת מאגרי מים בכל רחבי הארץ. עשרות צוותים פוקדים יותר מ-300 מקווי מים במהלך יום אחד, מצפון ועד דרום ממקווים גדולים כמו אגם הכנרת ושמורת החולה ועד לבריכות איגום קטנות, כשהם מצוידים במשקפות וטלסקופים.

מאחר וחלק גדול מעופות המים הם מינים נודדים וחלקם רק חורפים בישראל, רק באמצעות ספירה כזו ניתן לקבל תמונה שלמה על מצבן של אוכלוסיות, לזהות מגמות ולפעול בזמן לשימור מינים או אוכלוסיות בסכנה. בהתאם לנתונים נערכים גופי שמירת טבע לשימור מינים שניכרת בעיה במצבם באמצעות תוכניות שימור עולמיות או אזוריות.  ברמה המקומית, מספרי עופות המים החורפים בארץ מהווים בסיס לפעילות הרשות לנקיטת צעדים ממשקיים דוגמת העלאה או הפחתה של מכסות הצייד או הכרזה על אזורים מוגנים שבהם חורפים מינים בסיכון. 

עשרים ושתיים שנה לפני ייסוד תל אביב, יצאו יהודים מבין חומות יפו והקימו את נווה צדק הסמוכה. בראשית שנות ה-20 התגוררו בנווה צדק סופרים, אמנים ומנהיגים רוחניים ידועי שם, כולל חתן פרס נובל ש"י עגנון והרב הראשי של תל-אביב, אברהם קוק. השכונה, שנוסדה על-ידי משפחות יהודיות אמידות שהגיעו מצפון אפריקה, זכתה לכינוי "פריס הקטנה" בגלל החידושים הארכיטקטוניים הנועזים שאפיינו אותה. כיום, הבתים והרחובות המשוחזרים משמרים את הרומנטיות של ראשית ההתיישבות היהודית. האזור הציורי הזה הוא מקום משכנם של בוטיקים, גלריות ובתי קפה אופנתיים, וידוע בחיי התרבות שלו. כמה מן הבתים היקרים ביותר בעיר נמצאים בנווה צדק.

סיור רגלי בנווה צדק הוא משימת חובה לכל הרומנטיקנים וחובבי הסמטאות המתפתלות. כאן נבנה בית הקולנוע הראשון של העיר, בשנת 1914. מוזיאון נחום גוטמן ממוקם בביתו של האמן, אשר בציוריו הצבעוניים העניק חיי נצח לימיה הראשונים של תל אביב ולנופי יפו. כאן נמצא גם בית רוקח, שבו שוכן כיום מוזיאון פרטי לפיסול ולהיסטוריה משפחתית, שנוסד על-ידי הפסלת לאה מג'רו-מינץ, נכדתו של האיש שבנה את הבית ואשר כיהן כראש ועד השכונה הראשון של נווה צדק - שמעון רוקח. האתר הבולט ביותר במקום הוא מרכז סוזן דלל, קומפלקס שוקק חיים של מחול ותיאטרון. מומלץ לטייל בשכונה, לנוח לאחר מכן בבתי הקפה, וכאשר מתאוששים - לבקר בבוטיקים ובחנויות המעצבים ולראות כיצד הצליחה השכונה ההיסטורית המקסימה לשרוד, כשהיא מוקפת בגורדי השחקים, שסוגרים על שמורה זו של חלוציות יהודית.

שביל הרכיבה הוא טבעתי ודו-כיווני. נקודת המוצא שלו כאמור בחוף הצפוני, על טיילת שבסמוך למלון הרודס ובחזרה. המסלול משולט. המסלול כולל את המקומות הבאים: פארק הולנד - ממוקם בצפונה של העיר, בכניסה לכביש העוקף, מימין לתחנת הדלק פז. נוסעים מכיכר הכניסה לאילת לכיוון אזור התעשייה החדש בצפון העיר. הכניסה מרחוב ששת הימים, קצת לפני שדרות חטיבת גולני, מצד ימין. פארק הצפרות - פונים מזרחה (שמאלה לבאים מצפון לעיר, ימינה לבאים מתוך העיר) למסוף הערבה ע"ש רבין, לכיוון נקודת הגבול עם ירדן. לפני המסוף פונים ימינה על פי השילוט אל הפארק. מתחילים את הרכיבה מאזור המלונות ונוסעים מזרחה אל עבר גבול ישראל ירדן. תחילת השביל נמצאת ממזרח לגשר הולכי הרגל החוצה את תעלת ההזנה של לגונת השלום. רכיבה קצרה לאורך החוף מביאה את הרוכבים לפנייה חדה צפונה במקביל לתעלת המים. ממשיכים לרכוב צפונה, דרך מטעי התמרים ושדות קיבוץ אילות אל עבר פארק הצפרות, הנמצא בסמוך למסוף הגבול שבין ישראל לירדן.

מסלול זה, המסתיים בפארק הצפרות והמסומן בירוק, מתאים למשפחות בדרגת קושי קלה עד בינונית. המשך המסלול הוא אתגרי ומתאים לרוכבי אופניים מנוסים. המסלול מסומן בצבע כחול. הכניסה לפארק הצפרות אינה כרוכה בתשלום למעט למי שמבקש הדרכה. כדאי לקשור את האופניים בכניסה לפארק ולצאת לטיול רגלי קצר וחווייתי לצפייה בציפורים. ממשיכים לרכוב במקביל לכביש הערבה על פי השילוט מתחת לגשר נחל רודד. רוכבים בנתיב עד שמתחברים אל דרך הרכב הפונה דרומה לכיוון קיבוץ אילות. עוקפים את הקיבוץ ממערב וממשיכים אל עבר פאתי פארק הולנד, שהסינגל סובב אילת עובר בלבו. הפארק ניטע על ידי קק"ל, על פני כ-350 דונם, בתרומת ידידי קק"ל מהולנד, ומכאן נגזר שמו. המקום משמש בית גידול לציפורים ולבעלי חיים, ועובר בו גם שביל הליכה נוסף על סינגל מיוחד לאלה המבקשים לצעוד "למען הבריאות". שביל זה אורכו כשני ק"מ וההליכה בו אורכת כחצי שעה. מפארק הולנד רוכבים בחזרה בדרך שבאנו ממנה אל נקודת המוצא בטיילת החוף הצפוני ליד מלון הרודס.

תיאטרון הקאמרי: איש קטן, מה עכשיו?
מחזה בעקבות סיפורו של הנס פאלאדה, תרגום: דורי פרנס. עיבוד: איתי טיראן ודורי פרנס. בימוי: איתי טיראן. השחקנים: ערן מור, דנה מיינהרט, גדי יגיל, יוסי גרבר, הלנה ירלובה, עירית קפלן, יואב לוי, גיל וינברג, גיא אלון, דודו ניב, יוסי צברי. סיפורו של הנס פאלאדה (המוכר כמחבר רב המכר "לבד בברלין"), מתרחש בגרמניה בתחילת שנות השלושים, כשהמדינה מוכת האבטלה, הנתונה במשבר כלכלי חמור, מאבדת את זהותה.



שני צעירים מאוהבים - הוא פקיד, והיא בת למשפחת פועלים, מאמינים כי בזכות אהבתם השלמה והטהורה יוכלו לגבור על כל המכשולים בעולם אכזר, קשוח ונטול צדק, בלי לאבד צלם אנוש. הספר נעשה רב מכר מיד עם צאתו לאור, ואף הפך לסרט הוליוודי, שבעקבותיו הוכנס פאלאדה לרשימה השחורה של הנאצים, ונעצר שוב ושוב על ידי הגסטאפו. פאלאדה, מחבר היצירה המבריקה והמקורית הזאת, מתאר תוך ביקורת חברתית נוקבת עולם ללא מוצא, מחריד ומשעשע כאחד, שמתנכל לאיש הקטן, המנסה לשרוד בלי לוותר על ניצוץ של אופטימיות. הצגה ראשונה 20.2.2013.

נניח שכאשר אתם יוצאים לטייל, אתם נוהגים לקחת אתכם מצית אם כדי להצית סיגריה, להדליק מדורה בשדה, להדליק נר כדי להאיר את הדרך, להפעיל את הברביקיו בפיקניק או כל מטרה נוספת אחרת העולה בדעתכם. אם אתם מאלה המכניסים את המצית החד פעמי לכיס, יש לשער שחזרתם לפעמים עם חור במכנסיים. כדי לעזור לכם לעבור בשלום את הטיול, מוצע לכם מחזיק מפתחות שעליו תלויה קפסולת מתכת המכילה מצית אלגנטי הניתן למילוי.

פותחים את הברגת הקפסולה ומגלים שבחציה נמצא מצית. המצית (והקפסולה) עשויים מסגסוגת אבץ,  מצופה מתכת כרום, שטבעת גומי בצורת האות O מבטיחה את אטימתו מפני חדירת המים. כמובן - אל תשכחו לקחת אתכם את מחזיק המפתחות, שעליו תתלו את המצית האלגנטי המונח לבטח בתוך הקפסולה. המחיר: 6.99 פאונד.