משרד התיירות: לסייע לתיירנים מדרום הארץ 
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב אמור לצאת היום, יום שלישי, בליווי בכירי משרדו לסיור בדרום כדי להיפגש עם תיירנים ולהתרשם באופן בלתי אמצעי מהיקף הנזקים לתעשיית התיירות באזור. השר ייפגש עם אנשי תעשיית התיירות באשקלון, במועצה המקומית בני שמעון ובבאר שבע ויבחן כיצד יכול משרדו לסייע לתיירנים שפרנסתם או רכושם נפגעו.

במשרד התיירות הוקם בסוף השבוע חדר מצב שמתעדכן כל העת בהתפתחויות ומקיים דיוני הערכות. פעילות המשרד מתמקדת לפי שעה בהסברה ובהרגעת סיטונאי תיירות בחו"ל, שמביאים קבוצות לארץ ומשווקים חבילות נופש לישראל. במשרד מסבירים לסיטונאים, כי לא הייתה כל פגיעה במקומות שבהם נמצאים אנשים, במרחק של יותר מ-40 ק"מ מעזה. 

שיא חדש בתנועת התיירות לישראל
שיא חדש נרשם בתנועת התיירות לישראל בחודשים ינואר-אוקטובר 2012, למעלה מ-3 מיליון מבקרים - עלייה של 8% לעומת התקופה המקבילה ב-2011 ועלייה של 5% לעומת התקופה המקבילה ב-2010. באוקטובר הגיעו לארץ 391 אלף מבקרים, עלייה של כ-13% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.


מתוך כניסות אלה 298 אלף כניסות היו של תיירים, 11% יותר מאוקטובר 2011. באותו חודש נרשמו דרך האוויר 253 אלף כניסות, עלייה של כ-8% בהשוואה לאוקטובר 2011. מתוכן 8,700 תיירים באו בטיסות ישירות לאילת ועובדה - עלייה של 23% לעומת אוקטובר 2011. 45 אלף כניסות תיירים היו דרך היבשה, עלייה של כ-30% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. 33 אלף כניסות היו דרך תחנות הגבול עם ירדן- עלייה של כ-22% בהשוואה לשנת 2011.

הממשלה אישרה את הרפורמה להוזלת עלויות הנופש
הממשלה החליטה לאמץ את המלצות הוועדה להוזלת הנופש בישראל, שבראשה עמד נועז בר ניר וצוות מומחים שונים ממשרדי הממשלה, נציגי צרכנים, מהאקדמיה ונציגי ציבור. בתחום הצרכני הוחלט על דירוג בתי המלון, בשיטת "Hotel-Stars" האירופאית. תיקבע רשימה של שירותי תיירות, על פי המלצת הוועדה, המחייבת את נותני השירותים לגילוי נאות עליהם. הפרה של חובת הגילוי הנאות תהווה עבירה על חוק הגנת הצרכן.

תוך 45 ימים יגיש צוות הכולל את מנכ"ל משרד רוה"מ, מנכ"ל משרד התיירות, החשבת הכללית, והממונה על התקציבים במשרד האוצר, כלים לפתרון המחסור באשראי לבניית מלונות חדשים אשר נובע מהמצב הביטחוני ובעיקר רשת ביטחון. יופחתו עלויות ההפעלה של בתי המלון. בין השאר, על משטרת ישראל הוטל לצמצם את דרישת האבטחה לבתי מלון במקומות שיוגדרו כמתחמים סגורים ומפוקחים, וזאת בשלבים.

הפטריארך קיריל: "חובה לבקר במקומות הקדושים"
"כל נוצרי חייב לבקר במקומות הקדושים לפחות פעם אחת בחייו ואם מתאפשר הדבר אז אף יותר מכך" - כך ציטט יושב ראש מחלקת קשרי החוץ של הכנסייה של הפטריארכיה המוסקבאית, אילריון, ארכיבישוף מטרופולי של וולוקולמסק, את דברי הפטריארך הקדוש קיריל. הפטריארך אמר זאת במהלך ביקורו בכנסיית המולד בבית לחם.



הארכיבישוף מטרופולי של וולקולסמסק שוהה בישראל במסגרת משלחת רשמית המלווה את קיריל, הפטריארך הקדוש של מוסקבה ושל רוסיה כולה. הארכיבישוף המטרופולי אילריון מצדו סיפר על פעילות הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בתחום הביקורים במקומות הקדושים ועל מסלולי הטיולים בארץ הקודש, אשר פותחו על ידי חטיבת הביקורים במקומות הקדושים של הפטריארכיה המוסקבאית. הארכיבישוף המטרופולי אילריון הדגיש, כי יש לצפות כי בעקבות הכרזת הפטריארך הקדוש בבית לחם, יתעצם זרם המבקרים במקומות הקדושים שבארץ הקודש.

סיור לדיפלומטים זרים באתרי אונסק"ו בגליל
משרד התיירות ערך סיור לעשרות שגרירים וראשי נציגויות דיפלומטיות בכירים המוצבים בישראל. הסיור התקיים באתרי מורשת עולמית של אונסק"ו באזור הגליל, בשיתוף מועדון השגרירים בישראל והעומד בראשו יצחק אלדן, לשעבר שגריר ישראל באונסק"ו ובדנמרק. בסיור ביקרו השגרירים והנציגים הדיפלומטים, בליווי בני ובנות זוגם במערות האדם הקדמון בנחל מערות, בתל מגידו, בעיר העתיקה של עכו ובגנים הבהאים בחיפה.
 

שמורת נחל המשושים היא חלק משמורת יער יהודיה שבמרכז הגולן. בשמורה קניונים עמוקים, זרימת נחלים ומעיינות, נקיקים ומפלים. הכניסה לשמורה נעשית מכביש 888 בדרך עפר צפונית לחד-נס, שבסיומה מגיעים לחניון מוסדר, שממנו מתחילים מסלולי תצפיות וירידה לבריכת המשושים. השמורה מציעה למטייל מגוון אטרקציות ייחודיות: דולמן עתיק, שביל מתפתל, עולה ויורד, תצפית מרהיבה, מים צוננים ואחת מתופעות הטבע הגיאולוגיות המרתקות והיפות ביותר בגולן - משושי הבזלת המעטרים ברוב פאר והדר את בריכת המשושים. את הדולמן תפגשו לאורך השביל המוביל אל התצפית. זוהי מצבת קבר הבנויה מאבני בזלת ענקיות, שנבנתה על ידי תושבי הגולן הקדומים ומתוארכת לראשית האלף השני לפני הספירה.

מרחבת התצפית תיהנו מנוף פנורמי, הכולל את הגולן מדרום לצפון. המיוחד בנקודת תצפית זו הוא שרואים את הגולן ממערב כשעוד נמצאים בגולן. בסיום התצפית חוזרים אל השביל ומתעקלים בירידה לבריכת המשושים. כאן מתפצלת הדרך ונפתחות בפניכם שתי אפשרויות: ראשונה - שביל המדרגות המוכרות המתפתלות בדרכן אל הבריכה הצוננת. שנייה, השביל החדש - המוביל גם הוא אל בריכת המשושים. השביל החדש שנפתח לא מזמן הוא מעט אתגרי, כולל חציית נחל המשושים על אבנים - זהירות לא להחליק! טיפוס על יתדות קבועים בסלע, צמחייה עשירה, כרם זיתים עתיקים, עצי אלון מרהיבים, עצי דולב ענקיים, דרך יפהפייה והגעה לבריכה ממזרח. שני השבילים בדרגת קושי בינונית. שביל המדרגות נמשך כ-20 דקות לכל כיוון, העלייה מעט קשה. השביל הארוך נמשך כ-40 דקות, ומסיימים בעלייה במדרגות.

כיצד להגיע: למגיעים מתל אביב, נוסעים בכביש מספר 4 עד צומת פורידיס, שם פונים ימינה (לכיוון מזרח) לכביש 70. נוסעים עד צומת יוקנעם וממשיכים על כביש 722 עד צומת השומרים, שם פונים בפנייה הראשונה שמאלה עד לגן הלאומי בית שערים.(10 דקות ממרכז קריית טבעון). העיירה הקדומה בית שערים שכנה בימי המשנה והתלמוד בגבעה המתנשאת מצפון לעמק יזרעאל. בחפירות שנערכו במקום נחשפו שרידי בית כנסת, מבני ציבורי ומבנים נוספים. חשיפת בית הקברות של בית שערים היא אחת התגליות המרתקות בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. בחפירות התגלו יותר מ-30 מערכות קבורה תת-קרקעיות, מהמפוארות בישראל. הגן הלאומי, המשתרע על 3,882 דונם, משמר גם שטחי בתה ושטחים מעובדים שמשמשים מסדרון אקולוגי חשוב המקשר בין הגליל התחתון לכרמל. שטחים פתוחים אלה הם שדות ציד חשובים לעופות דורסים כגון בז מצוי, תנשמת, כוס ועקב עיטי.

גן לאומי בית שערים נכלל ברשימת האתרים שמייעדת מדינת ישראל להכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. רשות הטבע והגנים הכשירה לביקור את מערות הקבורה המרשימות ביותר והתקינה בהן תאורה. מערות הקבורה חצובות כולן בסלע הקירטון הרך שממנו בנויה גבעת בית שערים. למערות מאפיינים משותפים: הגישה לרוב המערות היא דרך "חצר" פתוחה. פתח כל מערה עשוי כחזית מרשימה, המעוצבת בהשראת האדריכלות הקלאסית. במרכז החזית נקבעו דלתות אבן סובבות על ציר. הדלתות מובילות אל אולמות קבורה תת-קרקעיים ובהם חצובים משכבי קבורה בצורת מקמרים, כוכים, מהמורות ברצפה וארונות קבורה גדולים מאבן (סרקופגים). במערות הקבורה הגדולות היו מאות מקומות קבורה ובקטנות - עשרות. בין העיטורים שנחקקו על הקירות וארונות הקבורה נמצאו סמלים יהודיים כגון מנורות שבעה קנים, לולב, אתרוג, מחתה, שופר וארון קודש.

הצגה ב"הבימה": של מי החיים האלה, בעצם?
מה הייתם עושים אם הייתם מתעוררים מחר בבוקר בלי יכולת לעשות את הדבר שאתם הכי אוהבים לעשות, וכל מי שסביבכם היה אומר לכם שאתם אמורים לרצות להמשיך לחיות בכל זאת? קן האריסון, פסל לשעבר, שהפך למשותק מהצוואר ומטה בעקבות תאונת דרכים, מחליט שאינו רוצה להמשיך לחיות במצב הנוכחי. הוא לוקח לעצמו עורך דין ונלחם במנהל המחלקה ובצוות בית החולים על זכותו למות.



מחזהו של בריאן קלארק "תופס" את הצופים בגרון ואיננו שובר לרגע את המתח. הנושא רלוונטי היום יותר מתמיד, ואף על פי שלמרות ההתקדמות בהתייחסות לתופעה של המתת חסד, האקטואליה לא פגה מהשאלה שבה בחר המחזאי לעסוק. זוהי שאלת השאלות של כל אדם, וכל מי שמגיע לנקודה, שבה השאלה הזאת תקפה עבורו, והוא במלוא הכרתו וחושיו, יודע מה התשובה עליה. הנושא מעורר מחלוקת מצד אחד, ונחרץ בעצמו מצד שני. בימוי: דפנה זילברג עיבוד, תרגום ודרמטורגיה: דייויד שיינברג ודפנה זילברג. בין המשתתפים: רן אסולין, רותם בלאו, לימור זמיר, דנה זקס, ריקי חיות ועוד.

ספר: שקיעת הקולונל
עלילת הספר שקיעת הקולונל מאת מחמוד דולת-אבאדי, מתייחסת לתקופת מלחמת איראן-עירק. בלילה עגום וגשום מתדפקים שני שוטרים על שער ביתו של איש זקן, ובפיהם הודעה: עד עלות השחר עליו לקבור את בתו הצעירה שהוצאה להורג. תודעתו המעורפלת של הזקן מדלגת בין עבר להווה ומקשה עליו את ביצוע המשימות המוטלות עליו. הוא מהרהר בימי זוהרו כקולונל בצבא השאה, ברגעי השפל שלו, בגיבורים לאומיים איראנים שנרצחו ובבני משפחתו.



ילדיו השתתפו במהפכה; שלושה מהם כבר מתו, ושני הנותרים - מתים-חיים. במי האשם? בשלטונות - אבל גם בעם שהפיל משטר דיכוי אחד, רק כדי לאפשר למשטר דיכוי אחר להתבסס במקומו. מחמוד דולת-אבאדי, שנחשב בעיני רבים גדול סופרי איראן בדורנו, כתב רומן אמיץ זה בשנות השמונים של המאה הקודמת. הספר נאסר לפרסום באיראן וראה אור לראשונה בתרגום גרמני בשנת 2009. הוא היה מועמד ל"פרס מאן האסייתי" לשנת 2011.

תערוכה: וולפּרט וגומבּל - חלוצי הצורפות המודרנית בישראל
התערוכה וולפרט וגומבל, המוצגת במוזיאון ישראל בירושלים, מציגה את עבודותיהם של הצורפים ילידי גרמניה יהודה לודוויג וולפרט (1981-1900) ודוד היינץ גומבל (1992-1906). השניים היו מהראשונים שאימצו את הסגנון המודרני שהתאפיין בצורות חלקות, זורמות ופונקציונליות - לעיצוב תשמישי קדושה ומצווה. כשעלו ארצה באמצע שנות ה-30 היו למורים ששינו לחלוטין את התחום בארץ ובתפוצות.



הם היו שותפים לייסודו מחדש של בית-הספר לאמנות ואומנות בירושלים "בצלאל החדש", והעמידו דורות של תלמידים שהמשיכו את דרכם הסגנונית. האותיות העבריות היו לאבני יסוד של רבות מיצירותיהם, ביטוי ללאומיות ולרוח היהודית המתחדשת בארץ הנבנית. ב-1956 הוזמן וולפרט למוזיאון היהודי בניו-יורק, שם הוקמה סדנה לעיצוב יודאיקה מודרנית, והוא עמד בראשה עד לפטירתו ב-1981. גומבל נשאר בירושלים, ובבית המלאכה הקטן שניהל המשיך להכשיר צורפים בטכניקות שהפכו נדירות, וידועות רק למעטים בעולם. התערוכה תאיר את סיפורם של שני האנשים הצנועים, שהיו עמודי התווך של היודאיקה המודרנית. אוצרת -שרון וייזר פרגוסון.

פסטיבל טעם כנרת ה-8
המועצה האזורית עמק הירדן מזמינה את הציבור הרחב להשתתף בחג החנוכה ב"טעם כנרת - פסטיבל גורמה וחגיגה לכל החושים". הפסטיבל נערך זו הפעם השמינית סביב הכנרת ובאתרי עמק הירדן.



המסעדות ובתי האוכל יציעו מנות מיוחדות בדגש על יצירה קולינרית מקומית, ולצד אלו - כל המשפחה מוזמנת לשלל אירועים ססגוניים, סדנאות, שוק פתוח, בישול בטבע, מפגשי שפים ועוד הפתעות רבות. הפסטיבל יתקיים בתאריכים 16-6 בדצמבר. טלפון לבירורים והזמנות 04-6752727. פרטים נוספים רבים באתר הפסטיבל.

הכותרת של הידיעה היא זכר לימים עברו, שבהם גיבורי ספרות יצאו ליערות האמזונס ופילסו דרך כשהם כורתים עצים העומדים בדרכם אל מסתורי הג'ונגל. סביר להניח שהגרזן ישמש בימינו למטרות פחות אטרקטיביות, אבל הם שימושיים גם כאשר יוצאים לסתם קמפינג בחורשה עבותה, ובדרך לא רוצים להרוג אינדיאנים פראיים (זה כבר לא פוליטיקלי קורקט) אלא לקושש ענפים למדורה כדי לעשות "על האש" כדרך הקדמונים.



הלהב הרחב של הגרזן עשוי מפלדת אל-חלד, וידית הפלסטיק מחוזקת על ידי 30 אחוז פיברגלאס. סביב הידית כרוך חבל פאראקורד הניתן להסרה. לגרזן יש גם אנקול הניתן להסרה. מצורף לגרזן מצפן כדי להקל על מציאת הדרך מעומק החורש הים תיכוני אל מתחם הקמפינג הנוח. אפשר כמובן גם לקחת את הגרזן לחו"ל, למסעותיכם בדרום אמריקה, רק אל תיקחו אותו איתכם בתיק כציוד אישי כשתעלו למטוס. המחיר 49.99 דולר.