| צפוי המשך הגידול בעלויות תפעול אוניות |
|
עלויות תפעול כלי שיט צפויות לגדול ב-3% בשנים 2012 ו-2013, כך עולה ממחקר של מור סטפנס, חברה בינלאומית לראיית חשבון ויועצת בתחומי השיט. המאיצות של הגידול צפויות להיות עלויות הצוות ועלויות תחזוקת כלי השיט. המחקר מבוסס על תגובות משחקנים עיקריים בתעשיית השיט הבינלאומית, בעיקר בעלי אוניות באירופה ובאסיה. כמו בסקר שנערך לפני 12 חודשים, תגובות אלה זיהו נכונה את גובה ההתייקרויות ותחומיהן. עלויות השכר ב-2013 צפויות לגדול ב-2.4%. העלויות של חלפים צפויות לגדול ב-2.2%, עלויות עגינה יבשה - ב-2.0% בשנה הבאה, ואגרות ניהול יעלו ברמה נמוכה יחסית, 1.4%, אחרי שעלו ב-1.3% ב-2012. יש לחץ מתמיד להפחית עלויות על ידי שיפור יעילות כלי השיט, ובפועל עלול להיווצר מרווח בין הציפיות לבין מה שניתן להשיג, מאחר שמחירי הדלק וחומרי השימון צפויים לעלות בקצב קבוע - כך לדבר אחד המשיבים לסקר.
|
| |
| 20 מיליון שקלים לעידוד ההשקעות בהודו וסין |
|
בימים אלו, מפרסם משרד התמ"ת קול קורא שלישי בנושא ההשקעות בהודו ובסין. המדובר בתוכנית סיוע, שמטרתה להגדיל את מספר היצואנים הישראלים הפועלים בשווקי הודו וסין, להעמיק את נוכחותן ופעילותן של חברות ישראליות בשווקים אלה, להגביר את היקף היצוא, ולהרחיב את היקף הסחר עם מדינות אלה ועל ידי כך לחזק את התעשייה בישראל ולהקנות לה אפיקי צמיחה בני קיימא. לשם מימוש המטרה ולאור העלויות הכספיות הכרוכות במימוש תוכנית כזו, הוקמה תוכנית מענקים אשר תסייע לחברות ישראליות במימון העלויות הכרוכות בכך. חברות אשר בקשתן תאושר, יקבלו מענקים בשיעור של חמישים אחוזים מסך ההוצאות שנועדו להקמת נציגות שיווקית במדינות היעד. את הבקשות לקבלת מענקים יש להגיש עד ה-11.11.2012 על ידי מילוי הטופס הנמצא באתר התוכנית וצירוף המסמכים הנדרשים בטופס.
|
| |
| רכבת הנסיכויות יוצאת לדרך |
בשיחות בדרג גבוה שנערכו לאחרונה, נדונו לוחות זמנים והליכים של הקצאת אדמות לשלבים 2 ו-3 של רשת רכבות המתוכננת להיסלל באיחוד האמירויות. הוועדה הפדרלית לתיאום ממשלתי לרכבת איתיחאד נפגשה בפעם הראשונה כדי להבטיח, שהפרויקט יתקדם בהתאם ללוחות הזמנים. פקידים בכירים מסרו, שהנתיב בין אבו דאבי לדובאי כבר הוסכם והאדמה הדרושה הוקצתה במלואה.
בפגישה של הוועדה נותחו הפרוצדורות המשפטיות והרשמיות להקצאת אדמות בכל שטחי הנסיכויות. הוועדה גם בדקה את האפשרות של יישום אותה אסטרטגיית פעילות בכל נסיכות, כדי להבטיח ביצוע יעיל ומהיר. בוועדה נכחו נציגים מ-10 ישויות פדרליות ומקומיות, וחברי הוועדה הסבירו, שהפרויקט יקדם עסקים ומגזרים בתעשייה בכל רחבי הנסיכויות.
|
| |
| חברות ישראליות ינסו להשתלב בפרויקטים בדרום סין |
|
במהלך שני העשורים האחרונים הפכה דונגואן שבדרם סין לאחת הערים הסיניות המתפתחות ביותר עם צמיחה של מעל ל-20% בתמ"ג מדי שנה. במסגרת פעילות מנהל סחר חוץ במשרד התמ"ת לחיזוק קשרי הסחר בין ישראל לסין ומחוזותיה, יצאו נציגים מ-8 חברות מים ישראליות לדונגואן ויפגשו עם גורמי ממשל סיניים במטרה להשתלב בפרויקטים מקומיים.
המשלחת הישראלית, שבראשה עומד מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, תיקח חלק בוועידה בינלאומית לקידום פרויקטים בתחום המים ואיכות הסביבה. במהלך הוועידה, יחתום ראש עיריית דונגואן, יואן באו צ'אנג על הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים ואיכות הסביבה עם מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי. ההסכם יתמוך בהשתלבותן של חברות ישראליות בפרויקטים המתוכננים להתפרסם בדונגואן.
|
| |
| פעילות כלכלית דיפלומטית ענפה בדרום אמריקה |
נציגים מהאיחוד האירופי ומדינות המרקוסור נפגשו לאחרונה לדיונים בברזיליה, בירת ברזיל, לסיבוב שיחות נוסף על עתידו של הסכם ההתאחדות (Association Agreement) בין שני הגושים. שני הצדדים אישרו את מחויבותם לקדם את השיחות כדי להגיע להסכם נרחב, מאוזן ואמביציוזי. השיחות הפעם נגעו לרמות הפוליטיות והסחר של שיתוף הפעולה. בשיחות על שיתוף פעולה פוליטי נערכו דיונים מעמיקים, שאפשרו התקדמות בכל סעיפים והבנה טובה יותר של העמדות של כל אחד מהצדדים. הצדדים גם היו מסוגלים להגיע להסכמה על המשך השיחות.
בתחום הסחר נפגשו מספר קבוצות עבודה, שגם הן הבהירו את העמדות של כל אחד מהצדדים והציגו עמדות משופרות בהשוואה לסבב הדיונים הקודם. ראשי המשלחות המתדיינות הסכימו, שפגישה בדרג מיניסטריאלי של המקרוסור-האיחוד האירופי תיערך בצ'ילה בסנטיאגו בירת צ'ילה בינואר 2013. זו תהיה הזדמנות חשובה להציג מתווה דרך להמשך השיחות. במקביל גם נודע, שיפן קיימה לראשונה דיאלוג עם מדינות המקרוסור, במפגש שנערך בברזיל, בניסיון להדק את הקשרים הכלכליים עם חמש המדינות של הבלוק הכלכלי הדרום אמריקני. משרד החוץ היפני אמר, שהדיאלוג הוצע כבר ביוני 2011 על ידי שר החוץ היפני, בתקווה לבדוק אפשרויות חדשות של הקמת איזור סחר חופשי בין המקרוסור ליפן.
|
| |
| פרלמנט האיחוד האירופי אישר את הסכם ACAA |
|
הסכם ACCA עם ישראל, שאישר לאחרונה פרלמנט האיחוד האירופי, מאפשר הכרה הדדית בבדיקות תאימות (בדיקות תנאי ייצור נאותים) בין ישראל לאיחוד האירופי, הנערכות על ידי הרשויות המוסמכות באירופה ובארץ. מדובר בפרוטוקול מסגרת המאפשר המשך חתימה על נספחים במגזרים שונים. המגזר הראשון שבו הושלם המהלך והוא חלק מההסכם המובא עתה לאשרור הפרלמנט של האיחוד האירופי, הוא ענף התרופות.
משמעות ההסכם היא שיצרני התרופות בשני הצדדים יוכלו להשתמש באישור הניתן להם על ידי הרשות המקומית לצורך יצוא לצד השני. בנוסף לכך יהיו פטורים שני הצדדים מבדיקות פיזיות בנמלים לאותם מוצרים. ההסכם הוא תוצאה של תהליך ארוך בן 8 שנים, אשר במסגרתו אימצה ישראל את החקיקה האירופית בתחומים הרלבנטיים. התאמת החקיקה בארץ בתחום תקני הייצור של התרופות עם אישור תקנות הרוקחים החדשות אושרה בוועדת הכנסת במרץ 2010. בחודש מאי 2010 חתם על ההסכם שר התמ"ת הקודם בנימין בן אליעזר. מאז החתימה התעכב אישורו מסיבות פוליטיות.
|
| |
| מדינות האיחוד האירופי ממשיכות להגדיל את החוב |
בסוף הרבעון השני של 2012 עמד היחס בין החוב לתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) באזור היורו (EA17) על 90.0% - לעומת 88.2% בסוף הרבעון הראשון של 2012. במסגרת האיחוד האירופי, EU27, היחס גדל מ-83.5% ל-84.9%. בהשוואה לרבעון השני של 2011 היחס בין החוב הממשלתי לתל"ג גדל בין האזורים האירופיים עד ל-90% ב-EA17 (לעומת 87.1% שנה קודם) ועד ל-84.9% ב-EU27 (לעומת 81.4% שנה קודם). בסוף הרבעון השני של 2012, ניירות ערך שאינן מניות היוו כ-78.6% מהחוב של מדינות אזור היורו ו-80.1% של מדינות האיחוד האירופי.
היחס הגבוה ביותר בין חוב ממשלתי לתל"ג בסוף הרבעון השני נרשם ביוון (150.3%), ואחריה איטליה (126.1%), פורטוגל (117.5%) ואירלנד (1115%). היחס הנמוך ביותר נרשם באסטוניה (7.3%) ומעליה בולגריה (16.5%) ולוקסמבורג (20.9%). בהשוואה לרבעון השני של 2011, 23 ממדינות האיחוד רשמו גידול ביחס בין החוב לתל"ג בסוף הרבעון השני של 2012, וארבע מדינות הקטינו את היחס. קפריסין רשמה את הגידול הניכר ביותר ואחריה פורטוגל, אירלנד וספרד.
|
| |
| סחר החוץ לפי ארצות בספטמבר |
על פי נתוני המגמה בחודשים האחרונים (יולי-ספטמבר 2012) ניתן לקבוע את העובדות הבאות: עלייה ביצוא הסחורות לארצות אסיה ולארצות הברית; נמשכת הירידה ביצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי; נמשכת העלייה ביבוא הסחורות מארצות האיחוד האירופי ומארצות הברית; ירידה ביבוא הסחורות מארצות אסיה. יבוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-16.3 מיליארד ש"ח. 35% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 22% מארצות אסיה, 12% מארצות הברית ו-31% הנותרים מקבוצת יתר ארצות העולם. יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם ב-14.2 מיליארד ש"ח והגירעון המסחרי (ללא יהלומים) ב-2.1 מיליארד ש"ח.
מסך יצוא הסחורות, היצוא לארצות האיחוד האירופי היווה 29%, היצוא לארצות אסיה 22%, היצוא לארצות הברית 24% ו-25% הנותרים ליתר ארצות העולם. בינואר-ספטמבר 2012 הסתכם הגירעון המסחרי (ללא יהלומים) ב-58.1 מיליארד ש"ח לעומת גירעון של 41.4 מיליארד ש"ח באותה תקופה אשתקד. הגירעון (ללא יהלומים) בסחר הסחורות עם ארצות האיחוד האירופי הסתכם ב-26.1 מיליארד ש"ח, הגירעון (ללא יהלומים) עם ארצות אסיה הסתכם ב-10.9 מיליארד ש"ח ועם יתר ארצות העולם הגירעון הסתכם ב-28.5 מיליארד ש"ח. באותה תקופה היה עודף של 7.4 מיליארד ש"ח במאזן הסחורות (ללא יהלומים) עם ארצות הברית.
|
| |
|
|
