נראה כי הרשתות החברתיות הגדולות הנמצאות ברשת האינטרנט, עומדות להוביל שינוי מהותי בכל הקשור לאופן שירות הלקוחות של חברות ענק. על פי המידע האחרון, רשתות חברתיות אלו יהפכו לכלי פעיל בשרשרת השירות, במטרה לשפר את טיב המענה ללקוחות. סקר שערכה חברת השילוח הענקית HERMES, הצביע על כך, שנקודת החולשה הגדולה ביותר בקרב חברות המספקות שירותים אלו היא זמן ההמתנה למענה אנושי או הגישה למחלקות שירות הלקוחות. הרשתות הקמעוניות וחברות השילוח מאמינות, כי מערכת הרשתות החברתיות - שבה לוקחות חלק בין השאר פייסבוק וטוויטר - עתידה להיות חלק פעיל ובלתי נפרד ממתן השירות ללקוח.

לדברי כלכלני בנק הפועלים, חלה ירידה במדד אמון הצרכנים בחודש מאי, ירידה במדד השוטף ובמדד הציפיות, והרעה בהערכת הכנסות המשפחה בעוד 6 חודשים. לדבריהם, מדד האמון ירד בחודש מאי לאחר חודשים רבים של יציבות, אך הירידה היא עדיין מתונה, וקשה לקבוע עד כמה היא משקפת תפנית במגמה.
ייתכן שהפגיעה באמון הצרכנים הושפעה מירידות השערים בשווקים הפיננסיים והחשש הגובר מהשלכות המצב באירופה על המשק. מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ו-TNS טלסקר ירד בחודש מאי ב-2.3 נקודות לרמה של 128.5. המדד למצב השוטף רשם ירידה של 2.9 נקודות, ומדד הציפיות רשם ירידה של 1.9 נקודות. בארה"ב נרשמה במאי ירידה במדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד, וגם באנגליה אמון הצרכנים חזר לרדת, עם כניסת המשק למיתון.

התוכנית הייעודית הודו-סין, המשותפת למשרדי התמ"ת והאוצר, נועדה לסייע לחברות ישראליות המעוניינות להקים נציגות שיווקית בהודו ובסין. התוכנית אמורה לסייע לחברות בהגדלת מספר היצואנים הישראלים הפועלים בשווקים אלה, בגיוון הרכב היצוא הישראלי, ולמעשה בחיזוק התעשייה בישראל ובהקניית אפיקי צמיחה ברי קיימא. במסגרת התוכנית, זוכות החברות הנבחרות למענקים וסיוע במימון הקמת נציגות שיווקית במדינת היעד, לרבות מענק בטא-סייט, שהוא השתתפות במימון הוצאות הנדרשות להוכחת יישום מקומי של הטכנולוגיה או המוצר בשוק היעד.

הקול הקורא הראשון של התוכנית הושק בספטמבר 2011 והסתיים לאחרונה. מתוך 65 בקשות שהוגשו לתמיכה במסגרת התוכנית, 31 בקשות זכו בסופו של התהליך בתמיכה התקציבית. 16 מתוך הבקשות אושרו לצורך הקמת נציגות שיווקית בהודו ו-15 בקשות אושרו לצורך הקמת נציגות שיווקית בסין. התמיכה התקציבית הממוצעת לכל אחת מהבקשות עומדת על 1,300,000 ₪, וככלל הוענקה תמיכה בסך של 40,000,000 ש"ח, שיועברו לחברות במשך שלוש השנים הקרובות. כשליש מהבקשות שאושרו הן מתחום התקשורת והסלולר, והשאר הן מתחומים שונים, ביניהם: בריאות, חקלאות, HLS וחינוך טכנולוגי.

לדברי רונן סולומון, מנהל תחום שוק ההון בלשכת המסחר, לאור הירידות החדות בשוקי העולם בכלל ובשוק ההון הישראלי בפרט, הרי שבחודש מאי 2012 פדה ענף תעודות הסל בנטו כ-434 מיליון ₪ (בניכוי החזקות הדדיות). עיקר הפדיונות הן בתעודות פיקדון (כ-475 מיליון ₪) ותעודות על מניות בחו"ל (כ-129 מיליון ₪), כשמנגד ישנו גיוס בתעודות על מניות בארץ (כ-228 מיליון ₪). מתחילת שנת 2012 גייס ענף תעודות הסל מעל 1.7 מיליארד ₪, כשעיקר הגיוס בתעודות פיקדון, שנחשבות להשקעה סולידית בתקופות משבר.

שוק תעודות הסל מנהל נכון לסוף חודש מאי 2012 כ-56.3 מיליארד ₪ (בניכוי החזקות פנימיות), לעומת אפריל 2012, שאז נוהלו סך של 59.1 מיליארד ₪. בשיא, ניהל ענף תעודות הסל באפריל 2011 סך נכסים בהיקף של 59.7 מיליארד ₪. מבדיקתו של סולומון עולה, כי "החודש אנו רואים גיוסים קלים באפיקי אג"ח בארץ ובחו"ל, וגיוס חריג באפיק מניות בארץ. בשאר אפיקי ההשקעה ישנן בעיקר פדיונות. אולם, עדיין התפלגות ההשקעה בענף תעודות הסל מראה, שכ-29% מהענף מושקע במדדי מניות מקומיים וכ-20% במדדי מניות בחו"ל. בנוסף, כ-30% נוספים מושקע במדדי אגרות-חוב בארץ, וכ-16% בתעודות פיקדון (שאר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל, סלי מדדים ותעודות ממונפות)".