חברת השילוח ההולנדית TNT מכריזה על תוכנית קיצוצים נרחבת לאור הפסדיה הכבדים אשתקד. החברה, שבאמצע החודש דחתה הצעת רכישה מ-UPS בסך 5 מיליארד יורו, הפסידה אשתקד 105 מיליון יורו, תפנית לרעה מ-2010, שבה רשמה רווח לפני מס של 180 מיליון יורו. גם ההכנסות ירדו ב-7 אחוזים לעומת שנה קודם לכן. ההפסד התפעולי הגדול ביותר היה באמריקה הצפונית והדרומית (360 מיליון יורו), כשבמזרח אסיה נרשם הפסד של 76 מיליון. באירופה, לעומת זאת, רשמה החברה רווח תפעולי של 356 מיליון יורו. כחלק מתוכנית הקיצוצים, TNT-Express מצהירה על רצונה להיכנס להסכמי שותפות עם חברות תעופה, להובלת מטענים מחוץ לאירופה, ושותפות נוספות בשוקי סין וברזיל. תוכנית החברה לטווח הבינוני באירופה, המזרח התיכון ואפריקה צופה צמיחת הרווח התפעולי ל-11-10 אחוז, באמצעות צמיחה אורגנית (שמקורה בפעילות הליבה של החברה, ולא ממיזוגים ורכישות) שמקורה ביוזמות חדשות בסגמנטים מקבילים. אנליסטים בתחום מעריכים, ש-TNT תקבל בקרוב הצעת רכישה משופרת מ-UPS וייתכן שגם ממתחרתה הגדול של האחרונה, FedEx, במה שצפוי להיות תהליך מיקוח ארוך ומייגע. TNT-Express היא חברת השילוח השנייה בגודלה כיום באירופה, עם נתח שוק של 9.6 אחוזים, אחרי DHL ולפני UPS ו-FedEx. מקור: איי.אף.וו.נט.

משרד האוצר הכריז בשבוע שעבר על חמש החברות הסופיות שיתמודדו בשלב הגמר של המכרז להפרטת נמל אילת. חמש החברות הן: מפעלי תובלה מקבוצת כיל, ממ"ן מקבוצת תעבורה של משפחת לבנת, גדות שבבעלות יוסי מימן, קבוצת גולדבונד של שלמה שמלצר ושלומי פוגל ופפו- ספנות. לחברות המתמודדות יהיה כעת חודשיים להגיש את הצעותיהן האחרונות למכרז, כשהודעה על המנצחת תתפרסם זמן קצר אחר כך. הזוכה במכרז תפעיל את נמל אילת למשך 15 שנה, עם אופציה להארכת הזיכיון לעשר שנים נוספות. מנהל רשות החברות הממשלתיות, דורון כהן, ציין כי "התוכניות העסקיות שהגישו המתמודדות עומדות בקנה אחד עם מטרות ההפרטה. צפוי גידול בהיקף הסחר עם המזרח הרחוק, אשר יחד עם הפעלה נכונה של הנמל יעצים את חשיבותו של הנמל לסחר הבינלאומי של ישראל, לקידום התחרות, וליצירת ערך לצרכנים, למגזר העסקי ולמשק כולו". הכנסות נמל אילת במחצית הראשונה של 2011 הסתכמו ב-56 מיליון ₪, כאשר הרווח הנקי עמד על 9 מיליון.

שר האוצר, יובל שטייניץ, עומד לצאת בימים אלה יחד עם בכירים ממשרדו, לביקור מקצועי בסין. במסגרת הביקור יחתום השר שטייניץ על פרוטוקול פיננסי חדש הממוקד לתחום החקלאי. הנספחות המסחרית בשגרירות ישראל בבייג'ינג, בשיתוף עם משרד האוצר הסיני, מארגנים סמינר עסקי בפרובינציית Ningxia להצגה וקידום של הפרוטוקול הפיננסי החקלאי המתוכנן להיחתם בבייג'ינג. ממשלת סין המרכזית קיבלה החלטה לקדם את טכנולוגיות החקלאות בחמש פרובינציות בצפון מערב סין. בהתאם למדיניות הממשלה ייחתם הפרוטוקול הפיננסי לקידום טכנולוגיות לחיסכון במים בחקלאות מול ממשלת ישראל, עם מסגרת תקציב של 300 מיליון דולר עבור פרויקטים בחמש פרובינציות אלו. מטרת הפרוטוקול היא לפתוח דלת בפני החברות הישראליות לשוק הסיני ובין היתר להציע תנאי אשראי מועדפים, בערבות מדינה, לגופים הסינים. מדובר על אשראי עבור 85% מעלות הפרויקט לתקופה של 12 שנים כאשר החזר הקרן יחל לאחר שלוש שנים. פוטנציאל היצוא הישראלי באמצעות הפרוטוקול עומד על 150 מיליון דולר.

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת, הפיצה את תזכיר החוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים בישראל. הצעת החוק מתייחסת לנושאי ליבה הנוגעים לטיפול הממשלתי בעסקים קטנים ובינוניים, ובאה לתת מענה לחסמים מרכזיים הנוגעים לפעילות המגזר. נושא מהותי שבו עוסקת הצעת החוק הוא בחינת הרגולציה הממשלתית על ידי הסוכנות וחתירה לצמצום הנטל הביורוקרטי על העסקים הקטנים והבינוניים, שנמצא כאחד החסמים המרכזיים שעומדים בפניהם. בשנים האחרונות, הודות לפעילות הסוכנות וחוות דעת של מבקר המדינה בדו"ח לשנת 2011, גברה המודעות לסוגיית חסמי הבירוקרטיה והרגולציה על העסקים הקטנים והבינוניים וזו סיפקה חוות דעת בסוגיות הנוגעות לרגולציה ממשלתית.
למרות שלסוכנות יש כבר רקורד של התערבות ברגולציה בעלת השפעות מזיקות, הצעת החוק המוצעת, מציידת אותה בכלים ממשיים ורשמיים שיאפשרו לה לפעול ביעילות מול כלל השחקנים הרלוונטיים לתחום. נושא נוסף שבו עוסקת הצעת החוק, נוגע במיצובה של הסוכנות כגוף הממשלתי היציג בכל הנוגע לאינטרסים של עסקים קטנים ובינוניים בפני כל גורם ציבורי, ממשלתי ופרטי. במסגרת פעילות זו, הייתה הסוכנות מעורבת בשנה החולפת בהליכים של קרוב ל-30 הצעות חקיקה, והשתתפה בקרוב ל-40 דיונים בוועדות הכנסת השונות. לצד פעילות ייצוג האינטרסים של העסקים הקטנים והבינוניים בפני הממשלה והכנסת, תתפקד הסוכנות, על פי הצעת החוק, גם כנציבות קבילות עבור העסקים, ותטפל בחסמים שעולים מן השטח על ידי העסקים עצמם או נציגיהם.

סין תשקיע שלושה מיליארד דולרים בבניית טרמינל חדש וקו רכבת בנמל ים בצפון במדינה. הפרויקט שבאזור הסחר המיוחד בגבול צפון קוריאה, יכלול טרמינל בעל שלושה רציפים וקו רכבת בין-מדינתי באורך 52 ק"מ שיחבר את הנמל לעיר הסינית טומן (Tumen). על פי הדיווח, סין תבנה גם תחנת כוח ושדה תעופה בראסון (Rason), אזור כלכלי מיוחד הממוקם כ-45 ק"מ מהגבול עם רוסיה, על גדות נהר טומן. מבני הנמל ב-Rason, דבר שאינו רגיל באזור צפון מזרח אסיה, נקיים כמעט לחלוטין משלג במשך השנה, ולכן קוריאה הצפונית רואה את הפוטנציאל בהפיכת האזור למרכז שילוח. Rason הוא אחד מאזורי הסחר המיוחדים שהוקמו בגבול סין-צפון קוריאה במהלך שנות ה-90, במטרה למשוך מפעלי הרכבה וטכנולוגיה זרים, שלהם הובטחו הטבות מס ועלויות שכר נמוכות לעובדים. ביוני אשתקד החכירה צפון קוריאה לסין שני איים באזור הסחר בסינאויז'ו (Sinuiju), הנמצא בסמוך לעיר הסינית דאנדונג. מקור: ג'ורנל אוף קומרס.

נוכח העלייה הצפויה במחירי הדלק, מציע הבוקר נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, לשר האוצר למתן את ההעלאה במחירי הדלק בלי לפגוע בהכנסות המדינה. על פי הצעתו של לין, כל תוספת הכנסה הנובעת ממע"מ, הנגבה כתוצאה מעליית מחירי הדלק, תקוזז כנגד הפחתת הבלו על הדלק. הבלו הנקבע בשקלים קבועים, העומד על 2.96 ₪ לליטר דלק. לין חזר והביע את עמדתו, כי אסור להפוך את המע"מ למס דיפרנציאלי. "אסור להפחית את שיעור המע"מ על הדלקים שכן מהלך כזה יגרום לפגיעה באחד ממקורות ההכנסה החשובים ביותר במערכת המסים ויאלץ את המדינה להטיל מסים חדשים גרועים. מע"מ הוכיח עצמו לאורך השנים כמס המוצלח והאפקטיבי ביותר במדינה ואם נהפוך אותו למס דיפרנציאלי נמוטט את יסודותיו". כמו כן, הוסיף לין כי העלאת מחירי הדלק תגרום גם לצמצום השימוש ברכבים, דבר שישפיע ישירות על ירידת הכנסות המדינה מהבלו על דלקים. "הרכבים מהווים כלי עבודה לכל דבר. אם בגלל העלאה במחירי הדלקים, עובדים רבים לא ישתמשו ברכביהם, משמעות הדבר היא בזבוז שעות עבודה רבות ועלות גבוהה ביותר למשק. באופן מיוחד, המשמעות היא פגיעה ישירה במגזר העסקי שמנהל ציי רכב רבים לצורך אספקת מוצרים ושירותים, שעלות השימוש ברכב מהווה חלק מהותי מתקציבם השוטף".

קניה איירווייס וק.ל.מ השיקו החודש קו מטענים משותף המחבר ישירות בין סין לאפריקה. זרוע המטענים של קנייה אירוויס, KQ-Cargo, וק.ל.מ קרגו, יציעו שתי טיסות בשבוע ביעדים אמסטרדם-גוונגדונג-שארג'ה-ניירובי-לגוס-ניירובי-אמסטרדם. השירות יעשה במטוס בואינג 747-400F, הנמצא בבעלות מרטינאייר (Martinair), חברה בת של קבוצת אייר-פראנס-ק.ל.מ. המטוס נצבע בצבעי שתי השותפות ויציג את הסיסמה "צדים אחר עסקים" (Hunting For Business), הכתובה במנדרינית על הזנב. מדובר בקו המטענים הישיר השני בין אפריקה לסין, לאחר שב-2009 הופעל קו כזה על ידי חברת Jade-Cargo. השקתו של הקו נעשית על רקע עלייה של עשרות אחוזים בסחר בין סין לאפריקה בחמש שנים האחרונות. מנכ"ל קנייה איירווייס סיפר, כי החברה מצפה לשאת מוצרי אלקטרוניקה, חלקי חילוף, ציוד קידוח לתעשיית האנרגיה, טלפונים ניידים ומוצרי טקסטיל מסין לניירובי, כשעיקר הייצוא מאפריקה לסין יהיה של פרחים. מקור: אי.טי. וו אונליין.