קצת גשם- ומטיילי השבת נחבאים בעומק הבתים, נצמדים לטלוויזיה ולתנור, וחבל. כי דווקא ימי הגשם, ובפרט ההפוגות שבהם, נאים לטיול. הכול רחוץ, נקי, הטבע מרהיב ביופיו ומתחילה פריחה מעודנת של סתווניות ורדרדות. רוב המטיילים מעדיפים כמובן את המכונית. להיכנס לקופסה, להביט מהחלון על הנוף. אבל יש דרך נוספת לטייל, דרך שרבים לא מכירים. טיול עם קטנוע או אופנוע. לטיול כזה אתם זקוקים כמובן לקטנוע/אופנוע, שהמנוע שלו צריך להיות לפחות בנפח 250 סמ"ק. זהו קטנוע גדול יחסית, ונעים לשבת עליו לרוכב ולרוכבת. בתא המטען הקטן מומלץ להכניס קצת כיבודים, אפילו בקבוק יין וכוסות. ועתה אפשר לצאת לטיול מהנה לא רחוק מהבית. מסלול חביב, לדוגמה, נמצא לא רחוק מהבית ומתאים לתושבי המרכז. הוא עובר בכביש מפותל ויפה החוצה יערות אורנים, מתחיל מצומת אשתאול, מטפס מזרחה (כביש 395) ועולה ליישוב כסלון ולקיבוץ צובה. כביש זה פולח את "יער הקדושים", שבו נטעה קק"ל שישה מיליון עצים לזכר ששת מיליוני הנרצחים בשואה.


                                     צילום: דובי זכאי
לפני הישוב יש מעיין קטן ויפה, עין כסלון, הממוקם כ-100 מ' מדרום לכביש. בכניסה ליישוב כסלון הכביש מתפצל: האחד מוליך ליישוב, השני הוא כביש צר ומשובש המפלח יער אורנים סבוך ומסתיים באנדרטת מגילת האש. על רחבה גדולה, בלב היער, יש פסל ברונזה ענק הנראה כשני גווילי ספר התורה, ועליו תבליט שהכין הפסל נתן רפפורט, המתאר את עם ישראל משואה לתקומה. חוזרים לכביש 395 שממשיך ומטפס בהרי ירושלים מזרחה, מסביב תצפיות נוף מרהיבות על ירושלים, יד השמונה, נווה אילן ועוד. אפשר לעצור ביקב צובה, ובקצה הקיבוץ אפשר לרדת לנקבת המים העתיקה. חוזרים לכביש שממשיך מזרחה ויורד אל כיכר גדולה בצומת כרם. מכאן הכביש מטפס בסיבובים אל עין כרם היפה, שכונה יפהפייה במורדות המערביים של ירושלים. מנזרים וכנסיות, גן, בוסתן יפה ורחבת מעיין מרים, תזכורת קדושה לנוצרים שכאן ביקרה אמו של ישוע, מרים, עוד בטרם לידתו של המשיח. איך מגיעים: כביש 38 משער הגיא דרומה. בצומת אשתאול מטפסים בכביש 385 לכסלון וצובה, ומסיימים בכביש 386 שמטפס אל עין כרם.

רובכם ודאי מכירים את החילזון, היצור החורפי המכונה "ברלה" שמגיח מהקונכייה, שבימים עברו אפילו חיברו עבורו שיר ילדים: "ברל'ה, ברל'ה צא החוצה". היצור הרירי נקרא בשמו המדעי שבלול השדה, ופעם קראו לו חילזון השדה. יצורים אלה שייכים למשפחת הרכיכות, ועם הגשם הראשון, היורה, הם יוצאים מהאדמה, זוחלים לאיטם וזוללים עלים עד שמסתיים האביב. שבלול השדה יוצר לעצמו מצע רירי כדי לנוע עליו, ועם התעוררותו בגשם הראשון הוא מחפש מיד את בני מינו. הוא יוצא מהקונכייה (שקוטרה כ-35 ס"מ), שהיא ביתו שאותו הוא גורר איתו לכל מקום. ברגע שהוא נבהל או פוחד הוא מתכנס לתוך הקונכייה.


                                      צילום: דובי זכאי
הוא ניזון מצמחים, ואת המנוחה מול השמש הוא עושה במפגש עם בני מינו. עם תום האביב שבלול השדה ממהר להידחק לאחד הסדקים שבאדמה, ומתכונן לשנת קיץ ויובש ארוכה. כדי לראות את דרך התקדמותו אפשר להניח אותו על משטח זכוכית, להביט מלמטה, ואם תפזרו מעט קמח תוכלו לראות את פיו וכיצד הוא אוכל ומתקדם. את שבלול השדה (הברלה) אפשר לראות ליד מקווי מים ושלוליות חורף, שאחת מהן היא בריכת חורף ברקת. איך מגיעים: נוסעים על כביש 444 מצומת בית נחמיה צפונה, מימין יש כניסה למחצבות אבן סיד. לפני שער המחצבה פונים שמאלה, לכביש קטן וזנוח. בקצה העלייה נמצאת שמורת הטבע שלולית חורף ברקת.

בימי החורף הבהירים יש מסלול הליכה מומלץ על קו החוף באשקלון. המראה מגובה הטיילת החדשה של אשקלון מרהיב. גלי הים מסתערים על החוף, שומעים את רחש הגלים ופוגשים מטיילים נוספים שנהנים משמש חורפית. הטיילת החדשה יחסית נמתחת מעל הים, על קצה מצוק הכורכר שנמתח לאורך מערב העיר. היא מוקדשת לזכרם של האוהבים שמשון ודלילה (עוד לפני שדלילה בגדה בשמשון וגזזה את שערו), ואפשר לשלוח ממנה מבט אל הים הפתוח. בטיילת יש מתקני ספורט ומתקני משחק פעיל לילדים, ומעל חוף בר כוכבא נשלחת מהטיילת מרפסת עץ יפה לעבר הים. המרפסת בולטת ממצוק הכורכר, והעומד עליה מרגיש כאילו הוא ניצב על קצה סיפון הטיטניק. במבט דרומה רואים את התרנים של היאכטות הספונות במרינה הגדולה, וחדי האוזן יכולים לשמוע את נקישת התרנים וצליפת החבלים.


                                     צילום: דובי זכאי
למטה, בחוף החולי, נשלחות אל הים זרועות חול, המזכירות צבתות ענק של סרטן. רצועות החול מסתיימות בחוד צר, שכמעט נושק למזח של שובר הגלים. החוף הראשון הוא חוף בר כוכבא, חוף רחצה מוכר, שבימי הקיץ רוחצים בין גליו גם בזמן סערה ובימי החורף יש כמה נועזים שנכנסים למים. במרכז הטיילת נמצא מבנה עתיק, קברו של שייח עוואד, שנבנה בתקופה הממלוכית (1516-1260). מפחד שהצלבנים יגיעו לחופים הקימו המוסלמים על קו החוף קברי צדיקים, שאחד מהם הוא הקבר לזכרו של שייח עוואד, וזאת מתוך כוונה שהמאמינים יגיעו אל המקום להתפלל, ובמקרה של תקיפה יוכלו להגן על החופים. הטיילת נמתחת צפונה, ומסתיימת בחוף הגולשים. אפשר להמשיך לטייל צפונה על המצוק, אבל עדיף לרדת אל החוף החולי ולהמשיך בטיול עד קצה שכונת ברנע ג'. אחד הפסלים המרשימים על הטיילת נראה כמו כנפיים אדירות, ובני המקום מסבירים שאלה אינן כנפיים אלא סנפיר הגב של דולפין, שבו יש גן משחקים גדול. איך מגיעים: מהכניסה לאשקלון ממשיכים מערבה, עד מלון שירת הים, שם ממתין מגרש חניה גדול ללא תשלום.