משרדי האוצר והכלכלה גיבשו מתווה רב שנתי לחיזוק המכללות הטכנולוגיות. המתווה נקבע בסיומה של עבודת מטה ממושכת של משרדי האוצר והכלכלה, במשותף עם ראשי המכללות הטכנולוגיות והוא נותן מענה נכון לצרכי המכללות הן בטווח הזמן המיידי והן בטווח הארוך. משרדי האוצר והכלכלה התחייבו למתווה שיש בו בשורה משמעותית לעומת המצב הקיים. המתווה הרב שנתי יאפשר שיפור, יציבות וכן אופק תכנוני וניהולי. במסגרת המתווה, יינתנו תוספות תקציביות בסכום מצטבר של 90 מיליון שקלים לבסיס התקציב למשך 5 שנים, במקביל לביצוע שינויים שישפרו ויבססו את המערכת.

בהם, בין היתר, מעבר לתקצוב על בסיס תפוקות, בדומה לאקדמיה (ולא על בסיס מספר תלמידים במערכת), העלאת מספר התלמידים במכללה ועוד. שרי האוצר והכלכלה ברכו את הסטודנטים עם פתיחת שנת הלימודים וציינו כי החינוך הטכנולוגי הוא בעל חשיבות אסטרטגית למשק, לכלכלה ולחברה והדגישו כי שכר הלימוד של הסטודנטים לא הועלה השנה. המאמצים הרבים שהושקעו בחודשים האחרונות והמתווה המוצע, שכולל שינוי סדרי עדיפויות והסטת משאבים משמעותיים לנושא (מדובר בהגדלת התקציב של המכללות בכ-70% על פני תקופת המתווה), יצעידו את החינוך הטכנולוגי קדימה בשנים הקרובות, ציינו השרים אשר קראו לכלל מנהלי המכללות לאשר את המתווה.

צוות המחקר של מעבדת קספרסקי פרסם דו"ח מחקר חדש על חשיפת Icefog, קבוצה קטנה אך פעילה של האקרים המתמקדת במטרות בדרום קוריאה ויפן, ואשר פוגעת בשרשרת האספקה של חברות מערביות. פעילות הקבוצה החלה בשנת 2011 והתרחבה במהלך השנים האחרונות. "במהלך השנים האחרונות ראינו מספר איומים טורדניים שפוגעים בכמעט כל סוגי הקורבנות והמגזרים. בדרך כלל, התוקף שומר על דריסת רגל בארגון או ברשת הממשלתית במשך שנים, ומבריח החוצה טרה ביט רבים של נתונים רגישים", אמר קוסטין ראיו, מנהל מחקר בינלאומי וצוות ניתוח.

"אך אופי פעילות ה'פגע וברח' של התקפות Icefog מציג מגמה חדשה: חבורות קטנות מייצרות פעילות פגע וברח המאתרות מידע בדיוק כירורגי. ההתקפה לרוב נמשכת מספר ימים או שבועות, ולאחר שהשיגו מה שחיפשו, התוקפים מבצעים ניקוי ועוזבים. בעתיד, אנו צופים צמיחה במספר הקבוצות הקטנות להשכרה המתמחות בפעילות פגע וברח; סוג של 'שכירי חרב מקוונים' המתאימים לעולם המודרני". בהתבסס על פרופיל המטרות שזוהו, נראה כי לתוקפים יש עניין במגזרים הבאים: צבא, בניית ספינות ופעילות ימית, פיתוח מחשבים ותוכנה, חברות מחקר, פעילות טלקום, מפעילי לווינים, תקשורת המונים וטלוויזיה. התוקפים חוטפים מסמכים רגישים ותוכניות ארגוניות, הרשאות גישה לדואר אלקטרוני וסיסמאות גישה למשאבים שונים בתוך ומחוץ לרשת המותקפת.

חברת SAP, המובילה העולמית בתחום היישומים הארגוניים, מהדקת את קשריה עם האקדמיה בישראל ומשיקה תכנית חדשנית: SAP-University Alliances - מגוון ערוצי למידה, תרגול, הסמכה ופעילויות סטודנטים באופן אישי בקמפוס ובאופן מקוון, המקנים לסטודנטים ומרצים כלים ומיומנויות לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ואפשרות להכיר כיצד פתרונות SAP תומכים בעסקים. אן רוזנברג, מנהלת תכנית University-Alliances ב-SAP הגיעה במיוחד לישראל לאירוע השקת התכנית בהשתתפות עשרות מרצים מאוניברסיטאות ומכללות בישראל.

מטרתה של תכנית University-Alliances ב-SAP היא להגדיל את הזמינות של מומחים מיומנים ושל טכנולוגיה מתקדמת ועל ידי כך לסייע לצעירים להשתלב בעבודה. התכנית מסייעת להגדיר, להכשיר ולגייס מומחי טכנולוגיה מוכשרים על ידי לימוד טכנולוגיות מתקדמות המשמשות ארגונים כיום במגוון ערוצי למידה. התכנית פועלת ביותר מ-1,400 מוסדות אקדמיים ברחבי העולם ובהשתתפות 17,000 מרצים. הקורסים, המבוססים על התכניות האקדמיות של SAP, מועברים בכיתות ובשיטת e-Learning ומותאמים לפקולטות שונות ולתכניות לימוד שונות. בתכנית University-Alliances משתתפים כיום כמיליון סטודנטים ברחבי העולם.

"אנו פועלים להקמת מועצה להשכלה מקצועית, כדוגמת המועצה להשכלה גבוהה, אשר תפקח על תחום ההכשרה המקצועית ותקבע קריטריוני איכות למכללות ובתי ספר, לשם קבלת "תו תקן", שיהווה תו איכות לאותו מוסד," כך אמר עו"ד מנשה כהן, יו"ר ארגון בתי ספר ומכללות באיגוד לשכות המסחר, במפגש שהתקיים עם נציגי ארגון ה OECD ומשרד הכלכלה.

המפגש שעסק בנושא חינוך והכשרה מקצועית במסגרת פרויקט Skils-Beyond-School של ארגון ה-OECD, נועד לאפשר לצוות ה-OECD להכין סקירה מקיפה על מבנה ההכשרה המקצועית בישראל מעבר ללימודי התיכון. במפגש השתתפו נציגי משרד הכלכלה, אנשי חינוך, אקדמיה, נציגים של האיגודים המקצועיים ונציגי משרד הכלכלה-האגף להכשרה מקצועית כקובעי מדיניות. מטעם ה-OECD השתתף צוות ייעודי לביצוע הסקירה והכנת הדו"ח. לדברי כהן, על אף היקפה המשמעותי של ההשכלה העצמאית, לא נמצא עד היום הסדר הולם או פיקוח מוסדר וכולל על איכות הלימודים ואיכות המתקנים. "מטרת המועצה שתוקם היא ליצור מערכת קריטריונים אחידה לפיקוח וביקורת על ההשכלה העצמאית בישראל, בכך להציג את מחויבות המוסד המלמד לאיכות ורצינות."

שר הכלכלה, נפתלי בנט, ביקר במרכז המצוינות לחקלאות במדינת האריאנה בצפון הודו, אשר הוקם בסיוע הממשלה המקומית ומדינת ישראל באמצעות מש"ב, המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ, במטרה לסייע לחקלאים הודים להגדיל את תפוקתם החקלאית.

השר התרשם משיתוף הפעולה הקרוב בין מומחי חקלאות ישראלים והודים ומטכניקות הגידול החקלאיות הישראליות של ירקות, המוצגות במרכז המצוינות. בין הירקות: מלפפוני "בית אלפא", עגבניות שרי, חצילים, פלפלים וקישואים. באמצעות ידע, מומחיות וטכנולוגיה ישראלית, מיושמות במרכז המצוינות שיטות גידול מתקדמות המותאמות לתנאים המקומיים, ומביאות לגידול ניכר בתוצרת החקלאים ההודים. בנוסף להגדלת התוצרת החקלאית, גדלה גם עונת הגידול שעמדה על 3 חודשים בחקלאות המסורתית, לתשעה חודשים וחצי בשנה.